אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ. אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: כְּשֵׁם שֶׁיְּצִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אַחַר כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, כָּךְ תּוֹרָתוֹ נִתְפָּרְשָׁה אַחַר תּוֹרַת בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף (ויק"ר יד,א).
כִּי תַזְרִיעַ. לְרַבּוֹת שֶׁאֲפִלּוּ יְלָדַתּוֹ מָחוּי, שֶׁנִּמְחָה וְנַעֲשָׂה כְּמִין זֶרַע, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵדָה (נדה כ"ז ע"ב).
כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. כְּסֵדֶר כָּל טֻמְאָה הָאֲמוּרָה בְּנִדָּה, מִטַּמְּאָה בְּטֻמְאַת לֵדָה, וַאֲפִלּוּ נִפְתַּח הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם.
דְּוֹתָהּ. לְשׁוֹן דָּבָר הַזָּב מִגּוּפָהּ. לָשׁוֹן אַחֵר, לְשׁוֹן מַדְוֶה וְחֹלִי, שֶׁאֵין אִשָּׁה רוֹאָה דָּם שֶׁלֹּא תֶּחֱלֶה, רֹאשָׁהּ וְאֵבָרֶיהָ כְּבֵדִין עָלֶיהָ.
תֵּשֵׁב. אֵין 'תֵּשֵׁב' אֶלָּא לְשׁוֹן עַכָּבָה, כְּמוֹ: "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ" (דברים א,מו); "וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא" (בראשית יג,יח).
בִּדְמֵי טָהֳרָה. אַף עַל פִּי שֶׁרוֹאָה [דָּם], טְהוֹרָה.
בִּדְמֵי טָהֳרָה. לֹא מַפִּיק הֵ"א; וְהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ 'טֹהַר'.
יְמֵי טָהֳרָהּ. מַפִּיק הֵ"א: יְמֵי טֹהַר שֶׁלָּהּ.
בְּכָל קֹדֶשׁ וְכוּלֵּיהּ. לְרַבּוֹת אֶת הַתְּרוּמָה (יבמות ע"ה ע"א). לְפִי שֶׁזּוֹ טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ, שֶׁטָּבְלָה לְסוֹף שִׁבְעָה, וְאֵין שִׁמְשָׁהּ מַעֲרִיב לְטַהֲרָהּ עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁל יוֹם אַרְבָּעִים, שֶׁלְּמָחָר תָּבִיא אֶת כַּפָּרַת טָהֳרָתָהּ.
לֹא תִגָּע. אַזְהָרָה לָאוֹכֵל, כְּמוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בִּיבָמוֹת (שם).
וְהִקְרִיבוֹ. לִמֶּדְךָ שֶׁאֵין מְעַכְּבָהּ מִלֶּאֱכוֹל בַּקֳּדָשִׁים אֶלָּא אֶחָד מֵהֶם, וְאֵי זֶה הוּא? זֶה חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (להלן פסוק ח); מִי שֶׁהוּא בָּא לְכַפֵּר, בּוֹ הַטָּהֳרָה תְּלוּיָה (ספרא תזריע פרק ג,ה).
וְטָהֲרָה. מִכְּלָל שֶׁעַד כָּאן קְרוּיָה טְמֵאָה (סנהדרין פ"ג ע"ב; זבחים י"ט ע"ב).
אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת. לֹא הִקְדִּימָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא לְמִקְרָאָהּ; אֲבָל לְהַקְרָבָה, חַטָּאת קוֹדֵם לְעוֹלָה. כָּךְ שָׁנִינוּ בִּזְבָחִים בְּפֶרֶק 'כָּל הַתָּדִיר' (דף צ' ע"א).
שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת וְגוֹמֵר. שְׁמוֹת נְגָעִים הֵם, וּלְבָנוֹת זוֹ מִזּוֹ (ספרא נגעים, פרשתא א,ד; שבועות ה' ע"ב).
בַּהֶרֶת. חֲבַרְבּוּרוֹת, טי"א בְּלַעַז; וְכֵן: "בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז,כא).
אֶל אַהֲרֹן וְגוֹמֵר. גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, שֶׁאֵין טֻמְאַת נְגָעִים וְטָהֳרָתָן אֶלָּא עַל פִּי כֹּהֵן (ספרא שם,ט).
וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן. מִתְּחִלָּה שָׁחוֹר, וְהָפַךְ לְלָבָן בְּתוֹךְ הַנֶּגַע. וּמִעוּט שֵׂעָר שְׁנַיִם (ספרא שם, פרק ב,ב-ג).
עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ. כָּל מַרְאֵה לָבָן עָמֹק הוּא, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ספרא שם, פרשתא א,ד; שבועות ו' ע"ב).
וְטִמֵּא אֹתוֹ. יֹאמַר לוֹ: "טָמֵא אַתָּה"; שֶׁשֵּׂעָר לָבָן סִימַן טֻמְאָה הוּא, גְּזֵרַת הַכָּתוּב.
וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ [מִן הָעוֹר]. לֹא יָדַעְתִּי פֵּרוּשׁוֹ.
וְהִסְגִּיר. יַסְגִּירֶנּוּ בְּבַיִת אֶחָד, וְלֹא יֵרָאֶה עַד סוֹף הַשָּׁבוּעַ, וְיוֹכִיחוּ סִימָנִים עָלָיו.
בְּעֵינָיו. בְּמַרְאֵהוּ וּבְשִׁעוּרוֹ הָרִאשׁוֹן.
וְהִסְגִּירוֹ שֵׁנִית. הָא אִם פָּשָׂה בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, טָמֵא מֻחְלָט (נגעים פ"ג, מ"ג).
כֵּהָה. הָכְהָה מִמַּרְאִיתוֹ; הָא אִם עָמַד בְּמַרְאִיתוֹ אוֹ פָּשָׂה, טָמֵא.
מִסְפַּחַת. שֵׁם נֶגַע טָהוֹר.
וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְטָהֵר. הוֹאִיל וְנִזְקַק לְהִסָּגֵר – נִקְרָא טָמֵא, וְצָרִיךְ טְבִילָה.
וְטִמְּאוֹ הַכֹּהֵן. וּמִשֶּׁטִּמְּאוֹ, הֲרֵי הוּא מֻחְלָט, וְזָקוּק לְצִפֳּרִים וּלְתִגְלַחַת וּלַקָּרְבָּן הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת 'זֹאת תִּהְיֶה' (להלן יד,א-לב; מגילה ח' ע"ב).
צָרַעַת הִוא. הַמִּסְפַּחַת הַזֹּאת.
צָרַעַת. לְשׁוֹן נְקֵבָה; "נֶגַע" – לְשׁוֹן זָכָר.
וּמִחְיַת. שינמינ"ט בְּלַעַ"ז, שֶׁנֶּהְפַּךְ מִקְצַת הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׂאֵת לְמַרְאֵה בָּשָׂר. אַף הוּא סִימַן טֻמְאָה: שֵׂעָר לָבָן בְּלֹא מִחְיָה, וּמִחְיָה בְּלֹא שֵׂעָר לָבָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה מִחְיָה אֶלָּא בַּשְּׂאֵת, אַף בְּכָל הַמַּרְאוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן הוּא סִימַן טֻמְאָה (ספרא פרשתא ג,יא).
צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הִוא. מַכָּה יְשָׁנָה הִיא תַּחַת הַמִּחְיָה; וְחַבּוּרָה זוֹ נִרְאֵית בְּרִיאָה מִלְמַעְלָה, וְתַחְתֶּיהָ מְלֵאָה לֵחָה. שֶׁלֹא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְעָלְתָה מִחְיָה, אֲטַהֲרֶנָּה.
מֵרֹאשׁוֹ. שֶׁל אָדָם, וְעַד רַגְלָיו.
לְכָל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן. פְּרָט לְכֹהֵן שֶׁחָשַׁךְ מְאוֹרוֹ (ספרא שם, פרק ד,ד).
וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ בָּשָֹר חַי. אִם צָמְחָה בּוֹ מִחְיָה, הֲרֵי כְּבָר פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּחְיָה סִימַן טֻמְאָה! אֶלָּא הֲרֵי שֶׁהָיָה הַנֶּגַע בְּאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁאֵין מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, לְפִי שֶׁאֵין נִרְאֶה הַנֶּגַע כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, שֶׁשּׁוֹפֵעַ אֵילָךְ וָאֵילָךְ; וְחָזַר רֹאשׁ הָאֵבָר וְנִתְגַּלָּה שִׁפּוּעוֹ עַל יְדֵי שֻׁמָּן, כְּגוֹן שֶׁהִבְרִיא וְנַעֲשָֹה רָחָב וְנִרְאֵית בּוֹ הַמִּחְיָה; לִמְּדָנוּ הַכָּתוּב שֶׁתְּטַמֵּא (ספרא שם, פרק ה,א).
וּבְיוֹם הֵרָאוֹת. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וּבְיוֹם? לְלַמֵּד: יֵשׁ יוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בּוֹ, וְיֵשׁ יוֹם שֶׁאֵין אַתָּה רוֹאֶה בּוֹ; מִכָּאן אָמְרוּ: חָתָן, נוֹתְנִין לוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, לוֹ [וּלְאִצְטְלִיתוֹ] וְלִכְסוּתוֹ וּלְבֵיתוֹ. וְכֵן בָּרֶגֶל, נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל (מו"ק ז' ע"ב; בכורות ל"ד ע"ב).
צָרַעַת הוּא. הַבָּשָׂר הַהוּא; בָּשָׂר לְשׁוֹן זָכָר.
צָרַעַת הוּא. הַבָּשָׂר הַהוּא; בָּשָׂר לְשׁוֹן זָכָר.
שְׁחִין. לְשׁוֹן חִמּוּם, שֶׁנִּתְחַמֵּם הַבָּשָֹר בְּלִקּוּי הַבָּא לוֹ מֵחֲמַת מַכָּה, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָאוּר (ספרא פרק ו,ו; חולין ח' ע"א).
וְנִרְפָּא. הַשְּׁחִין הֶעֱלָה אֲרוּכָה, וּבִמְקוֹמוֹ הֶעֱלָה נֶגַע אַחֵר.
אוֹ בַהֶרֶת לְבָנָה אֲדַמְדָּמֶת. שֶׁאֵין הַנֶּגַע לָבָן חָלָק, אֶלָּא פָּתוּךְ וּמְעֹרָב בִּשְׁתֵּי מַרְאוֹת, לֹבֶן וְאֹדֶם (נגעים פ"א, מ"ב; שבועות ו' ע"א).
מַרְאֶהָ שָׁפָל. וְאֵין מַמָּשׁוֹ שָׁפָל, אֶלָּא מִתּוֹךְ לַבְנוּנִיתוֹ הוּא נִרְאֶה שָׁפָל וְעָמֹק, כְּמַרְאֵה חַמָּה עֲמֻקָּה מִן הַצֵּל (ספרא שם, פרשתא א,ד; שבועות ו' ע"ב).
נֶגַע הִוא. הַשְּׂאֵת הַזֹּאת אוֹ הַבַּהֶרֶת.
תַּחְתֶּיהָ. בִּמְקוֹמָהּ.
צָרֶבֶת הַשְּׁחִין. כְּתַרְגּוּמוֹ, "רֹשֶׁם שִׁחֲנָא"; אֵינוֹ אֶלָּא רֹשֶׁם הַחִמּוּם הַנִּכָּר בַּבָּשָֹר. כָּל 'צָרֶבֶת' – לְשׁוֹן רְגִיעַת עוֹר הַנִּרְגָּע מֵחֲמַת חִמּוּם, כְּמוֹ "וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים" (יחזקאל כא,ג), רייטריר"א בְּלַעַז.
צָרֶבֶת. רטריימינ"ט בְּלַעַז.