Houmach-Rachi

Rav Mi'hael Beneghmos Rav Mi'hael Beneghmos
אמור — Emor
פרק כא
א
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.

אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. אֱמֹר... וְאָמַרְתָּ, לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל הַקְּטַנִּים.

בְּנֵי אַהֲרֹן. יָכוֹל חֲלָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: הַכֹּהֲנִים.

בְּנֵי אַהֲרֹן. אַף בַּעֲלֵי מוּמִין בְּמַשְׁמָע.

בְּנֵי אַהֲרֹן. וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן.

לֹא יִטַּמָּא... בְּעַמָּיו. בְּעוֹד שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ עַמָּיו; יָצָא מֵת מִצְוָה.

ב
כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו.

כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ. אֵין שְׁאֵרוֹ אֶלָּא אִשְׁתּוֹ.

ג
וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא.

הַקְּרוֹבָה. לְרַבּוֹת אֶת הָאֲרוּסָה. אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ – לְמִשְׁכָּב. לָהּ יִטַּמָּא – מִצְוָה.

אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ. לְמִשְׁכָּב.

לָהּ יִטַּמָּא. מִצְוָה.

ד
לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ.

לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ. לֹא יִטַּמָּא לְאִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה, שֶׁהוּא מְחֻלָל בָּהּ, בְּעוֹדָהּ עִמּוֹ. וְכֵן פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בִּשְׁאֵרוֹ בְּעוֹד שֶׁהוּא בְּתוֹךְ עַמָּיו, שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹבְרִין, שֶׁאֵינָהּ מֵת מִצְוָה. וּבְאֵיזֶה שְׁאֵר אָמַרְתִּי? בְּאוֹתוֹ שֶׁהוּא לְהֵחַלּוֹ, לְהִתְחַלֵּל הוּא מִכְּהֻנָתּוֹ.

ה
לֹא יקרחה [יִקְרְחוּ] קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת.

לֹא יִקְרְחוּ קָרְחָה. עַל מֵת. וַהֲלֹא אַף יִשְׂרָאֵל הֻזְהֲרוּ עַל כָּךְ? אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "בֵּין עֵינֵיכֶם" (דברים יד,א), יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַל כָּל הָרֹאשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּרֹאשָׁם, וְיִלְמְדוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַכֹּהֲנִים בִּגְזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן קָרְחָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּיִשְׂרָאֵל "קָרְחָה"; מָה כָּאן כָּל הָרֹאשׁ, אַף לְהַלָּן כָּל הָרֹאשׁ בְּמַשְׁמָע, כָּל מָקוֹם שֶׁיִּקְרַח בָּרֹאשׁ. וּמַה לְּהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת.

וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְלֹא תַּשְׁחִית" (ויקרא יט,כז), יָכוֹל לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבִרְהִיטְנִי יְהֵא חַיָּב? לְכָךְ נֶאֱמַר: לֹא יְגַלֵּחוּ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל דָּבָר הַקָּרוּי גִּלּוּחַ וְיֵשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, וְזֶהוּ תַּעַר.

וּבִבְשָׂרָם לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ" (ויקרא יט,כח), יָכוֹל שָׂרַט חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת, לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יִשְׂרְטוּ שָׂרָטֶת, לְחַיֵּב עַל כָּל שְׂרִיטָה וּשְׂרִיטָה. שֶׁתֵּבָה זוֹ יְתֵרָה הִיא, לִדְרֹשׁ, שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב: לֹא יִשְׂרְטוּ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שָׂרָטֶת.

ו
קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם כִּי אֶת אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִם וְהָיוּ קֹדֶשׁ.

קְדשִׁים יִהְיוּ. עַל כָּרְחָם יַקְדִּישׁוּם בֵּית דִּין בְּכָךְ.

ז
אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו.

זֹנָה. שֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת יִשְׂרָאֵל הָאָסוּר לָהּ, כְּגוֹן חַיָּבֵי כָּרֵתוֹת אוֹ נָתִין אוֹ מַמְזֵר.

חֲלָלָה. שֶׁנּוֹלְדָה מִן הַפְּסוּלִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה, כְּגוֹן בַּת אַלְמָנָה מִכֹּהֵן גָּדוֹל אוֹ בַּת גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט, וְכֵן שֶׁנִּתְחַלְּלָה מִן הַכְּהֻנָּה עַל יְדֵי בִּיאַת אֶחָד מִן הַפְּסוּלִים לִכְהֻנָּה.

ח
וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם.

וְקִדַּשְׁתּוֹ. עַל כָּרְחוֹ, שֶׁאִם לֹא רָצָה לְגָרֵשׁ, הַלְקֵהוּ וְיַסְּרֵהוּ עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ.

קָדשׁ יִהְיֶה לָּךְ. נְהֹג בּוֹ קְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן בְּכָל דָּבָר וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן בַּסְּעוּדָה.

ט
וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף.

כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת. כְּשֶׁתִּתְחַלֵּל עַל יְדֵי זְנוּת, שֶׁהָיְתָה בָּהּ זִקַּת בַּעַל וְזִנְּתָה, אוֹ מִן הָאֵירוּסִין אוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין. וְרַבּוֹתֵינוּ נֶחְלְקוּ בַּדָּבָר (סנהדרין נ"א ע"ב), וְהַכֹּל מוֹדִים שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַכָּתוּב בִּפְנוּיָה.

אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת. חִלְּלָה וּבִזְּתָה אֶת כְּבוֹדוֹ, שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו: אָרוּר שֶׁזּוֹ יָלַד, אָרוּר שֶׁזּוֹ גִּדֵּל.

י
וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲ‍שֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם.

לֹא יִפְרָע. לֹא יְגַדֵּל פֶּרַע עַל אֵבֶל. וְאֵיזֶהוּ גִּדּוּל פֶּרַע? יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם.

יא
וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא.

וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת וְגוֹמֵר. בְּאֹהֶל הַמֵּת.

נַפְשֹׁת מֵת. לְהָבִיא רְבִיעִית דָּם מִן הַמֵּת שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל.

לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא. לֹא בָּא אֶלָּא לְהַתִּיר לוֹ מֵת מִצְוָה.

יב
וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו אֲנִי יְהוָה.

וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. אֵינוֹ הוֹלֵךְ אַחַר הַמִּטָּה. וְעוֹד מִכָּאן לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ, שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן (משנה הוריות ג ה), וְכֵן מַשְׁמָעוֹ: אַף אִם מֵתוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, אֵינוֹ צָרִיךְ לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה.

וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ. שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּל בְּכָךְ אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִתִּיר לוֹ הַכָּתוּב. הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד אוֹנֵן, חִלֵּל.

יג
וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח.
יד
אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.

וַחֲלָלָה. שֶׁנּוֹלְדָה מִפְּסוּלֵי כְּהֻנָּה.

טו
וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשׁוֹ.

וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ. הָא אִם נָשָׂא אַחַת מִן הַפְּסוּלוֹת, זַרְעוֹ הֵימֶנָּה חָלָל מִדִּין קְדֻשַּׁת כְּהֻנָּה.

0:00 -0:00