וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. שְׁמִינִי לַמִּלּוּאִים, הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן; שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן בּוֹ בַּיּוֹם, וְנָטַל עֶשֶׂר עֲטָרוֹת הַשְּׁנוּיוֹת בְּסֵדֶר עוֹלָם (פ"ז; ספרא שמיני, מכילתא דמלואים,א; שבת פ"ז ע"ב).

וּלְזִקְנֵי יִשְֹרָאֵל. לְהַשְׁמִיעָם שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר אַהֲרֹן נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה גְדוֹלָה, וְלֹא יֹאמְרוּ מֵאֵלָיו נִכְנָס (תנחומא שמיני, ג).

קַח לְךָ עֵגֶל. לְהוֹדִיעַ שֶׁכִּפֵּר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי עֵגֶל זֶה, עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁעָשָֹה (ספרא שם,ג; תנחומא שם, ד).

כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם. לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם (ספרא שם,ד), לְכָךְ קָרְבָּנוֹת הַלָּלוּ בָּאִין חוֹבָה לְיוֹם זֶה.

קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁהָיָה אַהֲרֹן בּוֹשׁ וְיָרֵא לָגֶשֶׁת. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לָמָּה אַתָּה בּוֹשׁ? לְכָךְ נִבְחַרְתָּ (שם,ח).

אֶת חַטָּאתְךָ. "עֵגֶל בֶּן בָּקָר".

וְאֶת עֹלָתֶךָ. הָאַיִל.

קָרְבַּן הָעָם. שְׂעִיר עִזִּים וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵגֶל", בֶּן שָׁנָה הוּא (ר"ה י' ע"א); וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד.

וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעוֹר וְגוֹמֵר. לֹא מָצִינוּ חַטָּאת חִיצוֹנָה נִשְֹרֶפֶת, אֶלָּא זוֹ וְשֶׁל מִלּוּאִים (שמות כט,יד); וְכֻלָּן עַל פִּי הַדִּבּוּר.

וַיַּמְצִאוּ. לְשׁוֹן הוֹשָׁטָה וְהַזְמָנָה.

וַיְחַטְּאֵהוּ. עָשָׂהוּ כְּמִשְׁפַּט חַטָּאת.

כָּרִאשׁוֹן. כָּעֵגֶל שֶׁלּוֹ.

וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט. הַמְּפֹרָשׁ בְּעוֹלַת נְדָבָה בְּ'וַיִּקְרָא' (לעיל פרק א; ביצה כ' ע"א).