וַיְחִי יַעֲקֹב. לָמָּה פָרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה? לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר יַעֲקֹב אָבִינוּ, נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁהִתְחִילוּ לְשַׁעְבְּדָם. דָּבָר אַחֵר:" שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ לְבָנָיו, וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צו,א).

וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת. כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמְרָה בוֹ "קְרִיבָה לָמוּת", לֹא הִגִּיעַ לִימֵי אֲבוֹתָיו (צו,ד). [יִצְחָק חַי מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְיַעֲקֹב מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע. בְּדָוִד נֶאֱמַר "קְרִיבָה" (מל"א ב,א): אָבִיו חַי שְׁמוֹנִים שָׁנִים, וְהוּא חַי שִׁבְעִים.]וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף – לְמִי שֶׁהָיָה יְכוֹלֶת בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת (צו,ה).

שִׂים נָא יָדְךָ. וְהִשָּׁבַע.

חֶסֶד וֶאֱמֶת. חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂין עִם הַמֵּתִים הוּא חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, שֶׁאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל (צו,ה).

אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. סוֹפָהּ לִהְיוֹת עֲפָרָהּ כִּנִּים וּמְרַחֲשִׁין תַּחַת גּוּפִי, וְשֶׁאֵין מֵתֵי חוּצָה לָאָרֶץ חַיִּים אֶלָּא בְצַעַר גִּלְגּוּל מְחִילוֹת, וְשֶׁלֹּא יַעֲשׂוּנִי מִצְרַיִם עֲבוֹדָה זָרָה (צו,ה).

וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי. וָי"ו זוֹ מְחֻבָּר לְמַעְלָה לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא: "שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי" וְהִשָּׁבַע לִי, וַאֲנִי סוֹפִי לִשְׁכַּב עִם אֲבוֹתַי, וְאַתָּה תִּשָּׂאֵנִי מִמִּצְרַיִם. וְאֵין לוֹמַר: "וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי" – הַשְׁכִּיבֵנִי עִם אֲבוֹתַי בַּמְּעָרָה, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב אַחֲרָיו "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבוּרָתָם". וְעוֹד מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם לְשׁוֹן "שְׁכִיבָה עִם אֲבוֹתָיו" הִיא הַגְּוִיעָה וְלֹא הַקְּבוּרָה, כְּמוֹ: "וַיִּשְׁכַּב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו", וְאַחַר כָּךְ "וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד" (מל"א ב,י).

וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל. תַּעֲלָא בְעִדָּנֵיהּ סְגִיד לֵיהּ (מגילה ט"ז ע"ב).

עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. הָפַךְ עַצְמוֹ לְצַד הַשְּׁכִינָה. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה (שבת י"ב ע"ב; נדרים מ' ע"ב). דָּבָר אַחֵר: "עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה" – עַל שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, וְלֹא הָיָה בָהּ רָשָׁע. שֶׁהֲרֵי יוֹסֵף מֶלֶךְ הוּא, וְעוֹד שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם, וַהֲרֵי הוּא עוֹמֵד בְּצִדְקוֹ.

וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף. אֶחָד מִן הַמַּגִּידִים, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אֶפְרַיִם הָיָה רָגִיל לִפְנֵי יַעֲקֹב בְּתַלְמוּד; וּכְשֶׁחָלָה יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, הָלַךְ אֶפְרַיִם אֵצֶל אָבִיו לְמִצְרַיִם לְהַגִּיד לוֹ (תנחומא, ו).

וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ. כְּדֵי שֶׁיְּבָרְכֵם יַעֲקֹב לִפְנֵי מוֹתוֹ (שם, ה).

וַיַּגֵּד. הַמַּגִּיד לְיַעֲקֹב, וְלֹא פֵרַשׁ מִי; וְהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת קִצְרֵי לָשׁוֹן.

וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל. אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּנִי, מֶלֶךְ הוּא, אֶחֱלֹק לוֹ כָּבוֹד. מִכָּאן שֶׁחוֹלְקִים כָּבוֹד לַמַּלְכוּת. וְכֵן מֹשֶׁה חָלַק כָּבוֹד לַמַּלְכוּת: "וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי" (שמות יא,ח); וְכֵן אֵלִיָּהוּ, "וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו" וְגוֹמֵר (מל"א יח,מו; מכילתא בא פי"ג; מדרש תנחומא בא ז; זבחים ק"ב ע"א).

וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים. בִּשְּׂרַנִי שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי עוֹד קָהָל וְעַמִּים. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לִי "גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם" (בראשית לה,יא), "גּוֹי" אָמַר לִי עַל בִּנְיָמִין; "קְהַל גּוֹיִם", הֲרֵי שְׁנַיִם, לְבַד מִבִּנְיָמִין. וְשׁוּב לֹא נוֹלַד לִי בֵּן, לִמְּדַנִי שֶׁעָתִיד אֶחָד מִשְּׁבָטַי לְהֵחָלֵק; וְעַתָּה אוֹתָהּ מַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ (ב"ר פב,ד; פס"ר פ"ג).

הַנּוֹלָדִים לְךָ וְגוֹמֵר עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ. לִפְנֵי בּוֹאִי אֵלֶיךָ; כְּלוֹמַר, שֶׁנּוֹלְדוּ מִשֶּׁפָּרַשְׁתָּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁבָּאתִי אֶצְלְךָ.

לִי הֵם. בְּחֶשְׁבּוֹן שְׁאָר בָּנַי הֵם, לִטֹּל חֵלֶק בָּאָרֶץ אִישׁ כְּנֶגְדוֹ.

וּמוֹלַדְתְּךָ וְגוֹמֵר. אִם תּוֹלִיד עוֹד, לֹא יִהְיוּ בְּמִנְיַן בָּנַי, אֶלָּא בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִהְיוּ נִכְלָלִים, וְלֹא יְהֵא לָהֶם שֵׁם בַּשְּׁבָטִים לְעִנְיַן הַנַּחֲלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקָה הָאָרֶץ לְמִנְיַן גֻּלְגְּלוֹתָם, כְּדִכְתִיב: "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ" (במדבר כו,נד), וְכָל אִישׁ וְאִישׁ נָטַל בְּשָׁוֶה, חוּץ מִן הַבְּכוֹרוֹת (ספרי פנחס קלה), מִכָּל מָקוֹם לֹא נִקְרְאוּ שְׁבָטִים אֶלָּא אֵלּוּ [לְהַטִּיל גּוֹרַל הָאָרֶץ לְמִנְיַן שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְנָשִׂיא לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וּדְגָלִים לָזֶה וְלָזֶה] (ראו הוריות ו' ע"ב).

וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן וְגוֹמֵר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַטְרִיחַ עָלֶיךָ לְהוֹלִיכֵנִי לְהִקָּבֵר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא כָךְ עָשִׂיתִי לְאִמְּךָ, שֶׁהֲרֵי מֵתָה סָמוּךְ לְבֵית לֶחֶם.

כִּבְרַת אֶרֶץ. מִדַּת אֶרֶץ, וְהֵם אַלְפַּיִם אַמָּה כְּמִדַּת תְּחוּם שַׁבָּת, כְּדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן. וְלֹא תֹּאמַר שֶׁעִכְּבוּ עָלַי גְּשָׁמִים מִלְּהוֹלִיכָהּ וּלְקָבְרָהּ בְּחֶבְרוֹן; עֵת הַגָּרִיד הָיָה, שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה.

וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם. לֹא הוֹלַכְתִּיהָ אֲפִלּוּ לְבֵית לֶחֶם לְהַכְנִיסָהּ לָאָרֶץ; וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּלִבְּךָ עָלַי. אֲבָל דַּע לְךָ שֶׁעַל פִּי הַדִּבּוּר קְבַרְתִּיהָ שָׁם, שֶׁתְּהֵא לְעֶזְרָה לְבָנֶיהָ. כְּשֶׁיַּגְלֶה אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן, וְהָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם, יָצָאת רָחֵל עַל קִבְרָהּ וּבוֹכָה וּמְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע" [רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ] (ירמיהו לא,יד), וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשִׁיבָהּ: "יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה'" וְגוֹמֵר, "וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (שם לא,טו-טז; ב"ר פב,י; פס"ר פ"ג). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "כְּרוּב אַרְעָא", כְּדֵי שִׁיעוּר חֲרִישַׁת יוֹם. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהָיָה לָהֶם קֶצֶב שֶׁהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ "כְּדֵי מַחֲרֵשָׁה אַחַת", קֿרואיד"א [charuede = מלוא מחרישה (מה שמחרישה מספיקה לחרוש במשך יום)] בְּלַעַ"ז, כִּדְאָמְרִינָן: "כָּרֵיב וְתָנֵי" [=חוֹרֵשׁ וְשׁוֹנֶה] (ב"מ ק"ז ע"א); "כְּמָה דְּמַסִּיק תַּעֲלָא מִבֵּי כַּרְבָּא" (יומא מ"ג ע"ב).

וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף. בִּקֵּשׁ לְבָרְכָם, וְנִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה מִמֶּנּוּ; לְפִי שֶׁעָתִיד יָרָבְעָם וְאַחְאָב לָצֵאת מֵאֶפְרַיִם, וְיֵהוּא וּבָנָיו מִמְּנַשֶּׁה (מדרש תנחומא ויחי ו).

וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה. מֵהֵיכָן יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִבְרָכָה?

בָּזֶה. הֶרְאָה לוֹ שְׁטַר אֵרוּסִין וּשְׁטַר כְּתֻבָּה (כלה רבתי פ"ג), וּבִקֵּשׁ יוֹסֵף רַחֲמִים עַל הַדָּבָר, וְנָחָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (תנחומא שם).

וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "וְאָנֹכִי תִּרְגַּלְתִּי לְאֶפְרַיִם קָחָם עַל זְרוֹעוֹתָיו" (הושע יא,ג); תִּרְגַלְתִּי רוּחִי בְּיַעֲקֹב בִּשְׁבִיל אֶפְרַיִם, עַד שֶׁלְּקָחָן עַל זְרוֹעוֹתָיו (תנחומא שם).