וַיְהִי מִקֵּץ. כְּתַרְגּוּמוֹ "מִסּוֹף", וְכָל לְשׁוֹן "קֵץ" סוֹף הוּא.

עַל הַיְאוֹר. כָּל שְׁאָר נְהָרוֹת אֵינָם קְרוּיִין "יְאוֹרִים" חוּץ מִנִּילוּס, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָאָרֶץ עֲשׂוּיָה יְאוֹרִים יְאוֹרִים בִּידֵי אָדָם, וְנִילוּס עוֹלָה בְּתוֹכָם וּמַשְׁקָה אוֹתָם, לְפִי שֶׁאֵין גְּשָׁמִים יוֹרְדִין בְּמִצְרַיִם תָּדִיר כִּשְׁאָר אֲרָצוֹת.

יְפוֹת מַרְאֶה. סִימָן הוּא לִימֵי שׂוֹבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ (בראשית רבה פט,ד).

בָּאָחוּ. בַּאֲגַם, מריש"ק [maresc = בִיצה] בְּלַעַ"ז, כְּמוֹ (איוב ח,יא): "יִשְׂגֶא אָחוּ".

וְדַקּוֹת בָּשָׂר. טינבי"ש [tenves = דקות] בְּלַעַ"ז, לְשׁוֹן "דַּק".

וַתֹּאכַלְנָה. סִימָן שֶׁתְּהֵא כָל שִׂמְחַת הַשָּׂבָע נִשְׁכַּחַת בִּימֵי הָרָעָב.

בְּקָנֶה אֶחָד. טודי"ל [tudel = צינור, גבעול] בְּלַעַ"ז.

בְּרִיאוֹת. שייני"ש [seines = בריאות] בְּלַעַ"ז.

וּשְׁדוּפוֹת. השלידי"ש [hasledes = שרופות, מיובשות, שזופות] בְּלַעַ"ז, "וּשְׁקִיפָן קִדּוּם" (אונקלוס): חֲבוּטוֹת, לְשׁוֹן מַשְׁקוֹף הֶחָבוּט תָּמִיד עַל יְדֵי הַדֶּלֶת הַמַּכָּה עָלָיו.

קָדִים. רוּחַ מִזְרָחִית שֶׁקּוֹרִין ביש"א [bise = רוח חזקה, קרה ויבשה].

הַבְּרִיאוֹת. שייני"ש [seines = בריאות[1]] בְּלַעַ"ז.

וְהִנֵּה חֲלוֹם. וְהִנֵּה נִשְׁלַם חֲלוֹם שָׁלֵם לְפָנָיו וְהֻצְרַךְ לְפוֹתְרִים.

וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ. "וּמִטָּרְפָא רוּחֵיהּ" (אונקלוס), מְקַשְׁקֶשֶׁת בְּתוֹכוֹ כְּפַעֲמוֹן. וּבִנְבוּכַדְנֶצַר אוֹמֵר (דניאל ב,א): "וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ", לְפִי שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי פְעִימוֹת: שִׁכְחַת הַחֲלוֹם, וְהַעֲלָמַת פִּתְרוֹנוֹ (בראשית רבה פט,ה).

חַרְטֻמֵּי. "הַנֶּחֱרִים בְּטִימֵי" מֵתִים, שֶׁשּׁוֹאֲלִים בַּעֲצָמוֹת. "טִימֵי" הֵן עֲצָמוֹת בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וּבַמִּשְׁנָה (אהלות יז,ג): בַּיִת שֶׁהוּא "מָלֵא טִמְיָא" – מָלֵא עֲצָמוֹת.

וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. פּוֹתְרִים הָיוּ אוֹתָם, אֲבָל לֹא "לְפַרְעֹה": שֶׁלֹּא הָיָה קוֹלָן נִכְנָס בְּאָזְנָיו, וְלֹא הָיָה לוֹ קוֹרַת רוּחַ בְּפִתְרוֹנָם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה מוֹלִיד וְשֶׁבַע בָּנוֹת אַתָּה קוֹבֵר (בראשית רבה פט,ו).

אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ. חֲלוֹם הָרָאוּי לְפִתְרוֹן שֶׁנִּפְתַּר לָנוּ, וְדוֹמֶה לוֹ.

נַעַר עִבְרִי עֶבֶד. אֲרוּרִים הָרְשָׁעִים, שֶׁאֵין טוֹבָתָם שְׁלֵמָה: מַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן בִּזָּיוֹן.

נַעַר. שׁוֹטֶה וְאֵין רָאוּי לִגְדֻלָּה.

עִבְרִי. אֲפִלּוּ לְשׁוֹנֵנוּ אֵינוֹ מַכִּיר.

עֶבֶד. וְכָתוּב בְּנִמּוּסֵי מִצְרַיִם שֶׁאֵין עֶבֶד מוֹלֵךְ, וְלֹא לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שָׂרִים (בראשית רבה פט,ז).

אִישׁ כַּחֲלוֹמוֹ. לְפִי הַחֲלוֹם וְקָרוֹב לְעִנְיָנוֹ.

הֵשִׁיב עַל כַּנִּי. פַּרְעֹה הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (לעיל פסוק י): "פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו". הֲרֵי מִקְרָא קְצַר לָשׁוֹן, וְלֹא פֵרַשׁ מִי הֵשִׁיב, לְפִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ: מִי הֵשִׁיב? מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהָשִׁיב, וְהוּא פַרְעֹה. וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל מִקְרָאוֹת קְצָרִים, עַל מִי שֶׁעָלָיו לַעֲשׂוֹת הֵם סוֹתְמִים אֶת הַדָּבָר.

מִן הַבּוֹר. מִן בֵּית הַסּוֹהַר, שֶׁהוּא עָשׂוּי כְּמִין גּוּמָא. וְכֵן כָּל "בּוֹר" שֶׁבַמִּקְרָא לְשׁוֹן גּוּמָא הוּא, וְאַף אִם אֵין בּוֹ מַיִם קָרוּי בּוֹר; פוש"א [fose = חפירה] בְּלַעַ"ז.

וַיְגַלַּח. מִפְּנֵי כְבוֹד הַמַּלְכוּת.